בן ליפשה וחיים, נולד ביום י' בשבט תרפ"ח (1.2.1928) בעיר וילנה, פולין, למשפחה מתבוללת. מנעוריו הצטרף לשורות בית"ר, למרות התנגדות הוריו. משפרצה מלחמת-העולם השנייה ברח עם המשפחה לברית-המועצות ושם הוגלה לסיביר. משעלה לארץ במסגרת "עליית ילדי טהרן" למד בירושלים. גם הוריו הגיעו לארץ אחרי תום המלחמה. יהונתן למד בבית-הספר התיכון בבית- הכרם, הצטרף לבית"ר והיה מפקד הקן בעיר. אחר-כך היה חבר אצ"ל. כינויו במחתרת היה "שומרוני". הוא השתתף בהתקפת אצ"ל על הרכבת בביתר. בשנת 1946 נאסר ונשלח ללטרון וכאשר שוחרר מן המאסר, במאי 1948, נודע לו כי הוריו עזבו את הארץ.

בימי המצור על ירושלים הצטרף לצה"ל והלך לכל מקום הנתון בסכנה. "אם יש לשלם בחיים כדי להיות עם ככל העמים - נשלם" - היה רגיל לומר. בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב לחם בשורות חטיבת "גבעתי" והשתתף בהתקפה על משלטי חוליקאת. בקרב זה נפל ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948) בעמדו בראש כיתת פורצים.

ביום י"ז בתשרי תש"ט (20.10.1948) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר ורבורג.